רצועות
רצועות מורכבות מרקמת חיבור סיבית. סיבי הרצועה מאורגנים ביחד בצורה צפופה ומסודרת ומקבילים זה לזה במטרה להגדיל את כוחה של הרצועה.
הרצועות בנויות בעיקר משני סוגי סיבים:
1. קולגן - רצועה בעלת חזות לבנה. הקולגן אינו גמיש ומטרתו העיקרית להקנות לרצועה חוזק ויציבות.
2. אלסטין - רצועה בעלת חזות צהבהבה. האלסטין מעניק לרצועה חוזק ובעיקר אלסטיות וגמישות.
עיקר הרצועה מורכבת מסיבי קולגן (כ - 80 - 70 אחוז) ומעט סיבי אלסטין (כ - 10 - 15 אחוז).
הרצועות בד"כ מחוברות לבליטות קטנות בעצמות (זיזים) ואליהן הן מחוברות.
תפקידן של הרצועות הוא לחבר עצם לעצם ולאפשר טווח תנועה (כמו למשל במפרק הברך), לתמוך באיברים פנימיים, לחזק את המפרק, לעזור בייצוב של המפרק, לאפשר תנועה במפרקים ולהגביל במידת הצורך תנועה מוגזמת בכיוונים שאינם מתאימים למפרק.
ברצועות יש יותר כלי דם מאשר בגיד ולכן כאשר נפצעים ברצועה סיכוי ההחלמה גבוהים יותר מאשר פציעה בגיד.
