טווחי אימון
הטווחים שבהם נעבוד באימון אירובי, המשקל היחסי שאותו נרים באימון כוח, אחוז מהצח"מ (צריכת חמצן מרבית) שבה תתבצע הפעילות הגופנית, כל אלה ועוד הנם משתנים שיש להתייחס אליהם כאשר אנחנו מגדירים את המטרות והיעדים שלנו. הגדרה נכונה של המטרות תעזור לנו להשיג את היעד אליו נרצה להגיע בצורה המיטבית והנכונה ביותר.
קביעת טווחי אימון הנה הכרחית ועוזרת לנו לשפר ביעילות את המערכות הפיזיולוגיות אותן נרצה לשפר באימון.
באימון אירובי לדוגמה, אנחנו משתמשים בדופק יחסי לדופק המרבי של המתאמן כמדד לעצימות הפעילות הגופנית שעל פיה נקבע את טווחי האימון. אנחנו נגדיר גבול עליון וגבול תחתון באימון אירובי והוא יקבע בהתאם ליעד אותו אנו שואפים להשיג. מקובל כי במידה ונרצה לשפר את היכולת האירובית, נעבוד בדופק של כ-70% מדופק מרבי והוא יהיה הגבול התחתון שלנו ודופק של 90% מדופק מרבי שישמש ככגבול העליון באימון שלנו.
דוגמה נוספת, כדי לשפר סיבולת אנאירובית, צריך לעבוד בקצב של 95% ומעלה מהדופק המרבי.
גם באימוני כוח ישנה חשיבות לקביעת טווחי אימון שעל פיהם נעבוד. כאשר נרצה לפתח גוף נעבוד עם משקלים משקלים של בין 80 -60 אחוז מ - 1RM. בכדי לפתח כוח מתפרץ נהוג להתאמן עם משקלים של בין 70 - 30 אחוז מ - 1RM ובשביל פיתוח סיבולת נצטרך לעבוד עם משקלים של בין 70- 40 מ - 1RM.
כתבות בנושא:
